היי לכולם,
אני רוצה לקחת כמה דקות היום ולהציג לכם פורמט חדש שמתווסף לפודקאסט – שאני קורא לו ״המכתבים״
כדי להסביר מה זה הפורמט הזה, למה הוא קיים ומה זה בכלל אומר, אני רגע רוצה לקחת את הסיפור כמה צעדים אחורה לפודקאסט עצמו.
בשנים האחרונות הפודקאסט ״שינוייים קבועים״ הפך עבורי למעין מקום מפלט. מעין בית מחסה או חממה שאליה אני הולך כל פעם שאני מחפש מפלט.
מפלט לסקרנות שלי, מפלט לבדידות מסויימות לפעמים, תירוץ לנהל שיחות עם אנשים שמעניינים אותי, מקום לעבד ולאבד בו עם אנשים.
ואני מוצא את עצמי ניגש אליו כל פעם מחדש ממקום שונה, אבל מקום שמוצא אותי צריך. מחפש.
בצורה מאוד חשופה אני אפילו אספר שכנראה שבכל מקום שאני בנקודה בה אני מחפש משמעות או פשוט מרגיש שלוקה בחוסר שלה – אני ניגש חזרה לתהליך הקלטות חדש. ודרך הצלילה לסיפורים של אחרים אני תמיד מרגיש שאני מוצא משהו חדש אצלי.
השנה, כשישבתי לערוך את העונה השנייה, שאמנם הייתה קצרה אך הרגישה לי כאילו הייתה תהליך שלא נגמר, כמעט וויתרתי על המלאכה הזאת. של לערוך. של לפרסם. לא הצלחתי להביא את עצמי לגשת לפרקים.
רק שהתיישבתי לערוך את הפרק הראשון שהוקלט, עם יאן, הבנתי שעברתי שנה מאוד משמעותית, שונה ומאתגרת עבורי – וכל פעם שחזרתי להקשיב לפרקים השונים השתקף מולי מעין רועי אחר. חלק מהזמן התחברתי אליו, חלק מהזמן כעסתי עליו וחלק מהזמן פשוט לא זיהיתי אותו. כמעט לא שחררתי את הפרקים האלו.
״שינויים קבועים״ הוא חלק מתהליך ארוך שאני עובר.
לפעמים הוא מרגיש כמו צלילה עמוקה פנימה, לפעמים הוא מרגיש כמו תהליך טרנספורמטיבי.
ואז לפני כמה זמן, הגיע הרצון לצלול שוב, טיפה יותר עמוק. לאתגר את עצמי – וככה נולד תרגיל כתיבה ותרגיל מחשבתי.
כחלק מהתהליך של לצאת מהדפוסים שלי ומדרכי החשיבה שלי ועולמות התוכן שלי – החלטתי שאבקש מאנשים לשלוח לי שאלות, הערות, מחשבות על מה שבא להם שאתן את דעתי עליו.
פתחתי טופס פשוט (אפשר למצוא אותו פה) שהיה אנונימי לחלוטין והתשובות התחילו להגיע.
מהר מאוד הצטברו לא מעט נושאים – על בדידות, על הרצון לאל-הורות, התמודדות עם פחדים, מערכות יחסים, פרידות, מוות ועוד לא מעט דברים שדי הפתיעו אותי.
בימים שאחרי, התיישבתי כל ערב אחרי שאמילי הלכה לישון עם כוס תה או יין והתחלתי לנסות לחשוב על השאלות שנשאלתי. והתחלתי לכתוב. התשובות יצאו מהר. והן היו מזעזעות וגרועות אחת אחת.
למה? כי הן היו רובוטיות. הן היו כתיבה לשם הכתיבה ובעיקר הן לא גירדו ולא נגעו בי בשום צורה.
הרגשתי כמו כותב תוכן שמשלמים לו ב fiverr לפי מילה.
המשכתי להתעמת עם התחושה הזו והחלטתי לנסות פורמט אחר – לגשת לכל אחת מהשאלות האלו בצורה של מכתב.
כאילו אני עומד לשלוח חזרה את התשובה שלי באופן אישי למי שכתב אותה. גם כשאני לא יודע מי הם. וגם כשיש סיכוי שהם לעולם לא ידעו שעניתי להם.
אחרי שעניתי מספר תשובות, שיתפתי את התוצאות עם חברים טובים.
חלקם הזדהו מאוד עם התשובות, חלקם התרגשו מהן – אבל בסוף הסבב, החלטתי להוציא אותם החוצה וככה נולדה הסדרה ״המכתבים״.
כרגע, יש 16 שאלות ותשובות.
כל כמה זמן אשחרר שאלה + תשובה שקיבלתי גם פה בפורמסט של פוסט וגם בתור פרק בפודקאסט.
כל אחד מהם יסומן בתור ״המכתבים״ ובצבע טיפה שונה מהפודקאסט.
זו התחלה של מסע מעניין עבורי.
כל תשובה מכריחה אותי להתעמת עם סט אמונות פנימיות, או הנחות שאני חי לפיהן ומצאתי את עצמי כל פעם מחדש נאלץ לחשוב מחדש או להתמודד עם מי שאני חושב שאני לעומת מי שאני.
אני די מתרגש לשתף אתכם בסדרה החדשה הזו ומקווה שתהנו ממנה ותהיה משמעותית עבורכם כמו שהיא משמעותית עבורי.
אם אתם רוצים להישאר מעודכנים במכתבים שיוצאים – אתם יכולים להצטרף לערוץ טלגרם פה: https://t.me/fivefavorites
או להירשם לפודקאסט, כל מכתב חדש ייצא גם בתצורה של פרק בפודקאסט.